<h1>צידה לדרך מ"א כ"א פל"ג</h1>
<h2>דף נו.</h2>
לכן צריך למהר לקבל עליו עול מלכות שמים שלמה באימה ביראה ופחד ברתת בזיע בחלחלה בכניעה ובענוה. וזהו העול האמתי שמכניע נושאו ויחשוב וידע וישכיל ויבין כי ברוב השתדלותו לא ישיג ממנו ית' אמתת עצמו לרוב גדלו ועצמו אבל ידעו שמו המורה על הוויתו הנצחית ולפיכך באה הקבלה האמיתית לסמוך לו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כמו שאמרו יעקב כאשר בארו חז"ל ואעפ"י שלא כתבו משה אחר שדברי הקבלה נאמרו מפיו כמו שקבל שאר התורה מפי השכינה כך קבל זה אבל בעבור שלא נכתב בפירוש התקינו לאומרו בחשאי כיון שאמרו יעקב. ואמרו חז"ל משל בזה לבת מלך שהריחה ציקי קדרה וכו' משלו כנסת ישראל לבת מלך ולציקי קדרה שאינו עיקר התבשיל אלא הנותן בו טעם לבד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ורצו בזה כי אחר שהוא נמנע שישיג אדם ממנו אמיתת עצמו אלא יכיר אדם גדולתו ורוממותו מצד פעולותיו כמו שבארו בפסוק השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ ר"ל כי כל הידיעה שיוכל האדם לידע הוא מצד פעולותיו שהם חסד משפט וצדק'. ולכן אחר זה הפסוק הנכבד של קבלת עול מלכות שמים אנו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. שאנו משיגים מעלתו משם כבוד מלכותו וממשלתו על כל נבראיו ולכן אמרו שהוא כציקי קדרה שנותן טעם לעיקר אבל אינו עיקר התבשיל כמו שהוראת הפסוק הזה אינו עיקר הידיעה. ואם תאמר אותו בקול רם יש גנאי לחסרון שכלנו ואם לא נאמר אותו יש צער שנראה כאלו השגנו השגה שלמה לכך תקנו לומר אותו בחשאי. ואחר שתקנו לומר זה בחשאי נהגו לומר שאר הפסוקים בלחש. ואולי כדי שיוכל לכוון כל אחד ואחד בכל לב ולא יטרידנו חברו נאמר בלחש ואהבת את ה' אלהיך וגומר.
